תקיפה פיזית של מאבטח חמוש באקדח אוטומטי. סכנה לציבור – חברות האבטחה

בתאריך 2 במרץ קפצתי לחנות גדולה בירושלים לבדוק מתנה לחג לאהובת חיי.
בכניסה עוברים בדיקה בטחונית. כמעט נפל לי תיק כי מהרתי הביתה.
הנחתי תיק עם המחשב על עמדת הבודק בטחוני פתחתי אותו על מנת שיהיה לו יותר נוח.
ולא הוצאתי מהכיסים דברים קטנים כהרי רגיל ששער תמיד מצפצף.
בודק הכניס יד לתיק גילה מחשב יקר ערך וללא להוציא ידו מהתיק שאל:
– מה עוד יש לך.
הוצאתי ערנק וטלפון, מפתחות מהכיס.
– למה לו הצאת אותם לפני?
לא זוכר את כל השיחה אבל בודק התנהג בצורה אגרסיבית, כילו הוא שוטר ואני עצור ברחוב חשוד ברצח.
עברתי שער שוב פעם.
לפני להכנס שאלתי מה השם של מאבטח.
הוא ענה באגרסיביות: ״ארז״ והוסיף שיכול גם לתת כתובת של משרד לאן שאפשר להתלון.

כאשר חיפשתי חנות -סוף סוף במרכז הקניות המוזר הזה ראיתי מאבתח שלא ניראה כמו שודד בנקים. שאלתי איפה המשרדי הנהלה והשיב שכנקראה סגורים עכשיו. מה לעשו 20 וחצי בערב.
שאלתי האם הוא מאבטח פה והבנתי שאני מדבר עם קצין בטחון. הסברתי לא את הסוגיה ואמרתי שככה לא מתנהגים עם אנשים. הסכמתי שצריך לעבור בדיקה כמו שצריך אבל ככה לא מתנהגים. הוא הבטיח לי לדבר עם המאבטח.
בחזרה אמרתי לארז שהוא ״לא יכול לעבוד באבטחה כי הוא בעצמו מסוכן לציבור״.
ושמאתי, ש אני ״יכול להשאר עד אחרי המשמרת״ שלו כדי להסביר לו את זה.

אמרתי שהוא כבר מאבטח ואני אדעג שהוא ינקה פה ריצפה וקילתי: ״אני אנקה פה ריצפה ואתה תנקה פה חרה אחרי״.

ירדתי למדרכה ציבורית והתחלתי לצלם.
ופה קפץ אלי מאבטח רוסי מבוגר חמוש בנשק אוטומתי מקוצר ותוך כדי שהוא דוחף אותי עם הגוף פיזית, מחזיק יד אחד על הדק של נשק המכוון לגופי צורח: אסור, אסור.
נתן לי מכה על היד וטלפון בו.
עם הגוף דחף אותי לכיוון הכביש, ללא לעצור המשיך להתקדם לכיווני.

שאלתי אותו: מה אסור ואז חמוש בנשק אוטומטי הנמצא מחוץ לתחום העבודה שלו על שטח הציבורי דרש ממני תעודת זהות.

רבותי. יש לי שאלה.
ממשלת ישראל מחמשת אנשים מוזרים בחברות פרטיות שחלקם לב דווקה הזאת אבל בטוח אותה חברה ירושלמית שתבעתי אותה ב20 אלף שקל על שבע שנות עבודה באוניברסיטה העברית (מוסד שמקבל מימון ממשלתי ומרשה לעצמו להחזיק חברות שמפירות זכויות עובדים בצורה בוטה וממשית, לא מבין למה לתת מימון של מדינה לגוף פרטי שהורס עיקרונות של המדינה).
החמושים האלה מסתובבים במקומות רובי אדם, בעצמם מהווים סכנה לציבור. סכנה לא פחות גדולה מה מחבלים. כי מי יודע מה יכול לבוא לראש של רוסי זקן חמוש בנשק אוטומטי שברוסי לך תדע אולי ערג צעירים במרתפי קגב ועכשיו בפנסיה קיבל נשק מחברה מוזרה ויכול לקבל בכל דקה פלאשבק. אני ממש לא מבין למה לרוסים שנולדו בברית המועצות ולא עשו בישראל שרות מלא, נותנים נשק. לא סבלנו מהם מספיק שם, אז צריך לתת להם להרוס מדינה גם פה?

אני חושב גם שזכויות הפרט ברחוב או בכל מקום ציבורי פרטי או לא פרטי צריכים להיות ברורים יותר לגבי צילום אנשים או לא אנשים שיש בצילום הזה עינין ציבורי.
לא יתכן מצב שבעיתון מתשתשים פנים של מתפרה מול משטרה, תוקף שוטר ואסור לפרסם פנים של תוקף. זה יכול למנוע אסון כאשר בפעם הבאה מאבטח חמוש יכול להחליט להערוג מישהו בכניסה לחנות רק בגלל שמזכן מחזיק ביד סמארטפון.

אני חושב שיגיעה זמן לדיון בנושא חברות האבטחה בארץ. חייבים לדעת שם של בעלים, שם של הנהלה.
חייבים לעשות בדיקה קפדנית של חברות האלה, לאור העובדה שחלק ממפקדי המשטרה שלנו יתברר מעורבים בפלילי, יש לי חשש גדול מהנשים חמושים חצופים שמסתובבים בכל מקום בארץ וכמו שאני רואה ללא פיקוח הולם.

יחד עם זאת ברור לי שתנאים סוציאלים ותנאי עבודה של עובדי חברות האבטחה תחת כל רמה וצריך לבדוק האם בעלי חברות הללו זכאים לרכוש שיש להם ואולי יש להתחיל ברפורמה גדולה יותר ולהתחיל להחרים רכוש של האלה שבמקום לאבטח את חיינו מההווים לנו סכנה.

אני לא מתכוון להגיש תלונה במשטרה בעקבות תקיפה פיזית אלה להתמוקד בסגירת חברות האבטחה ואבוא בדרישה לבדיקות קפדניות של בעלי חברות האלה ומקור של ההון שלהם.
אני לא חושב שחברות, שעובדים שלהם בעצמם עושים עבירות פליליות (הכוונה לתקיפה), יכולים להמשיך ולהמשיך לעבוד בישראל, להשפיל עובדים בתנאי עבודה ואזרחי המדינה בנשק אוטומתי. חילוק הון של בעלי חברות האלה לעובדים יכול לפתור לפי דעתי כל בעיות בטחוניות באיזור ספציפי של ירושלים.

ולמה לטפל בבעיות של בטחון דרך כך שליצור בעיות בטחון גדולות יותר? לפי דעתי בעלי חברות האבטחה לאור התמכחות שלהם מלשלם לאזרחים משכורות על פי החוק ומשכורות הולמות – לאור כך שבבעלות השודדים האלה מחסני נשק וחוסר מוסר, זה הבעיה מספר 1 בישראל. וחוסר מוסר הזה וניגיליזם משפטי הם מעבירים גם לעובדים.